תשתיות הקירור הן צרכניות האנרגיה הגדולות ביותר במרכזי נתונים. כל שיפור בתשתיות הקירור משפיע באופן ישיר על מדד ה- PUEהמשמש לבדיקת יעילות התשתיות במתחם. PUE הוא כלי יעיל אך הוא אינו מאפשר לבדוק האם מערכות הקירור השונות מנוצלות באופן אידיאלי ומהו פוטנציאל הקירור המקסימאלי שלהן. היכולת של מערכות הקירור לסלק חום נמדדת בתפוקת קירור -Cooling capacity. מדד תפוקת הקירור (CCF) מאפשר למנהלי מרכזי נתונים למקסם את תפוקת מערכות הקירור, למנוע בזבוז מיותר ולהוזיל את עלויות התפעול.
הדרך המהירה והפשוטה ביותר לקבוע האם מערכות הקירור מנוצלות באופן אידיאלי היא לחשב את ה-CCF. CCF הוא הגורם הקובע את היחס בין תפוקת הקירור הכוללת לעומס הקריטי. ברגע שה-CCF מחושב, ניתן להתחיל וליישם פתרונות שונים לניהול זרימת אוויר (AFM) באופן מדוד ומבוקר. כל הפחתה בגורם ה-CCF משמעותה יעילות אנרגטית משופרת שתאריך את שנות פעילותו של מרכז הנתונים.
חישוב ה-CCF מבוצע ע”י חילוק של סך תפוקת הקירור (Kw) ב-110% עומס קריטי (Kw). ככל שדירוג ה-CCF קרוב יותר ל-1, הדבר מצביע על יעילות אנרגטית גבוהה. דירוג של 1.5 עד 3 מעיד על יעילות אנרגטית בינונית ודירוג CCF גבוה מ-3 מעיד על יעילות אנרגטית נמוכה במיוחד.
