בשנים האחרונות התרבו והתעצמו שירותי תקשורת שונים – אינטרנט, וידאו, תקשורת קולית, משחקים עתירי גרפיקה וכד’, ותעבורת התקשורת בעולם גדלה בהתמדה. כתוצאה מכך התעורר הצורך להחליף את תשתית התקשורת הוותיקה המבוססת על כבלי נחושת בתשתית חדשה ומשוכללת שתעמוד בדרישות ההולכות וגדלות לרוחב פס בקרב כלל משתמשי הקצה.
רשת תקשורת אופטית היא מערכת אלקטרונית שבה הגל הנושא את המידע הוא גל אור. לתקשורת בסיבים אופטיים יש יתרון מכריע על פני כל שיטת תקשורת אחרת – היכולת לספק קצב העברת נתונים גבוה במיוחד.
רשתות אופטיות מתקדמות מעניקות תמיכה למגוון רחב של שירותי תקשורת, מקנות גמישות רבה ומאפשרות אספקת שירותי רוחב-פס של הדור הבא למספר משתמשים במקביל. רשתות מתקדמות אלו מגדירות מחדש את החיבור לשירותים אופטיים באמצעות איחוד של מספר שירותי תקשורת ושכבות רשת על גבי פלטפורמה אחת.
ככלל, רשת תקשורת אופטית בנויה משלושה חלקים:
• רשתות גישה (Access Networks)- מחברות את המנויים אל המרכזת באמצעות כבלים אופטיים.
• רשתות עירוניות – מחברות בין מרכזיות עירוניות שונות באמצעות כבלים אופטיים.
• ערוצים עורקיים (Trunk Channels) – מחברים בין המרכזיות העיקריות באמצעות כבלים אופטיים. קצב העברת הנתונים בקווים אלו הוא הגבוה ביותר שכן הם מוליכים תעבורת נתונים בין ערים מרוחקות, ארצות או יבשות.
