PON היא ארכיטקטורת רשת גישה (Access Network), המסוגלת לספק תקשורת דו-כיוונית רחבת-סרט לכמות גדולה של משתמשים, על גבי תשתית אופטית פסיבית משותפת. ה”פסיביות” מתבטאת בכך שרכיבי הרשת (למעט שני הקצוות) אינם דורשים התקנה, חשמל, תחזוקה ומיזוג אוויר.
רשתות PON (Passive Optical Network) שייכות לקטגוריה המכונה FTTH או FTTP, הנחלקת עקרונית לשלוש ארכיטקטורות: רשתות PTP מסוג Point-to-point, בהן כל מנוי/בית מחובר בסיב יעודי לצומת התקשורת, רשתות Curb-switched בעלות מתג המחובר בסיב בודד לצומת התקשורת המרוחקת, ורשתות PON שבהן סיב בודד מחבר את צומת התקשורת למפצל אופטי פסיבי.
קיימות שתי משפחות תקניות של רשתות PON: תקן NG PON המאפשר עבודה אסימטרית בקצבים 9.95/2.48, או סימטרית בקצבים 9.95/9.95 ותקן IEEE המאפשר עבודה סימטרית בקצבים 10G/10G, או אסימטרית בקצבים 10G/1G. בתוך כל משפחה קיימת אפשרות של שדרוג והרחבה, אבל בין מוצרי שתי המשפחות אין תאימות.
