בלוג

כבר לא רק לשימוש צבאי: על השימוש ההולך וגובר במצלמות תרמיות לצרכי אבטחה אזרחיים

עד לפני כשני עשורים, הדמיה תרמית הייתה עדיין טכנולוגיה צבאית שלא נעשו בה שימושים אזרחיים בעיקר בגלל עלותה הגבוהה. הפיכת הטכנולוגיה למוצר בסיסי וגנרי במהלך השנים האחרונות הפחיתה בצורה משמעותית את עלותה והשאירה מקום להצגה של אפשרויות נוספות, ביניהן מצלמות תרמיות עם ליבות תרמיות ומערכות אנליזה מתקדמות. בשנים האחרונות והודות לזמינות הגבוהה שלהן ולמחירן הנמוך, הפכו מצלמות תרמיות לכלי חשוב במיוחד במערך האבטחה של נמלי תעופה, מתקנים ממשלתיים רגישים, בתי כלא, מוסדות מסחריים ועוד.

למעשה, מצלמת וידאו תרמית אינה שונה מהותית ממצלמת וידאו רגילה. מבחינה פיזיקלית יש דמיון רב בין השתיים. הקרינה החומנית, אשר חיישן המצלמות התרמיות רגיש אליה, היא סוג של קרינה אלקטרומגנטית, ממש כמו קרני האור אשר חיישן מצלמת הווידאו (CCD , CMOS) רגיש אליהן. כל ההבדל בין השתיים הוא בתחומי אורכי הגל שונים – האחד הוא תחום הנראה לעין האנושית והשני אינו נראה.

הגנה מרחבית של כל מתקן דורשת ניטור רציף 24/7, מה שאומר שפתרונות האיתור והזיהוי צריכים לפעול גם בתנאים של מעט תאורה וללא תאורה כלל. מצלמות Low light, מצלמות אינפרה-רד, מצלמות לילה (NVGs) ומצלמות תרמיות מהווים פתרונות פופולאריים ליישומים אלו. הנה סקירה קצרה של כמה מהפתרונות הללו:

  • מצלמות Low light – ידועות גם כמצלמות יום ולילה (Day and night cameras) וביכולתן לבצע כוונון אלקטרוני ואוטומטי בהתאם לכמות התאורה בכל רגע נתון וכך לספק וידיאו באיכות אופטימאלית. למצלמות יום/לילה יש מעבד איכותי אשר בתנאי תאורה נמוכים מסתפק באור מועט על מנת לקלוט את האובייקט ולתרגם אותו לתמונה ברורה.
  • מצלמות IR – שימוש הנפוץ והעיקרי בו נעשה שימוש בטכנולוגיית החישה התרמית בתחום ה- Infra-Red הינו לצורך ראיית לילה. דגימת האנרגיה המשתחררת מכל גוף דומם או חי בטבע והפיכתה לתמונה או לתמונת וידאו, מאפשרים צפייה בכל דבר ללא תלות בתאורת החוץ או באזור הנמדד. המשמעות היא שציוד ראיה מבוסס IR מסוגל לתת למשתמש מבט ויזואלי, כאשר תנאי הסביבה אינם מאפשרים זאת. יכולת הראיה התרמית מאפשרת קבלת נתוני אנרגיה ללא הפרעה של חושך מוחלט או עשן ובסביבה בה הלחות גבוהה במיוחד. שילוב מצלמות IR בתחום האבטחה מעניק אפשרות ביצוע מעקב וסריקת שטחים בתנאי חושך כמערכת משלימה לראיה בתנאי יום.
  • מצלמות ומשקפות לראיית לילה – בכל לילה, גם בלילה החשוך ביותר, תמיד קיים אור קלוש שמגיע מהכוכבים ומהירח. מצלמות ומשקפות לראיית לילה עושות שימוש באור זה באמצעות שפופרת מיוחדת הקולטת את האור החלש הזה ומגבירה אותו. גלי האור פוגעים בתוך השפופרת ברכיב חשמלי, פוטו-קתודה, הטעון במתח גבוה. במקום שבו פוגעים חלקיקי האור בקתודה, משתחררים אלקטרונים בהתאם לעוצמת הפגיעה, וכך מתקבלת תמונה אלקטרונית. בשלב הבא, האלקטרונים עוברים דרך לוחית עם מיליוני חריצים מיקרוסקופיים. בזמן שהאלקטרונים עוברים דרכם, הם פוגעים בדפנות החריצים וגורמים לשחרור נוסף של אלקטרונים ולהגברת האות המקורי. כל האלקטרונים, המקוריים והמוגברים, פוגעים בקצה השפופרת במסך המצופה זרחן, וגורמים לו לזרוח בנקודת הפגיעה. נקודות הזרחן הזוהרות יוצרות מחדש את התמונה המקורית, כשהיא מוגברת במידה משמעותית.
  • מצלמות תרמיות – מצלמות טמ”ס תרמיות הופכות בשנים האחרונות לאמצעי אבטחה מקובל מאוד בעולם. כאשר מדובר בהגנה על היקף, ניתן ליצור “גדר וירטואלית” בשילוב מערכת אנליטיקה או VMD, תוך חיסכון ניכר בתשתיות ועלויות אחזקה לעומת מצלמות אור נראה. שימוש במצלמות תרמיות להגנה על היקף מאפשר הצבת מצלמה כל 250 עד 300 מטר, במקום הצבת עמוד ועליו שתי מצלמות אור נראה ואמצעי תאורה רב הספק בכל 50 מטר. המשמעויות בתשתיות ובתחזוקה שוטפת לאורך חיי הפרויקט – הן משמעותיות, ולמרות שמחירה של מצלמה תרמית גבוה משל מצלמת אור נראה, החיסכון הכולל בפרויקט, לעתים כבר בשלב ההקמה – יכול להיות משמעותי. מספיק לחשב את עלויות מתגי התקשורת הנדרשים כדי להציב כמות קטנה פי 5 עד פי 10 של מצלמות, ואת עלויות התוכנה הנגזרות מכך, כדי להבין את המשמעויות. כאשר מצרפים לכך את היתרונות המבצעיים של מצלמות תרמיות, מדובר בטכנולוגיה הנבחרת – גם במבחן המחיר וגם במבחן הביצועים.
נגישות