בתחילת הדרך של הזיהוי הביומטרי נעשה שימוש נרחב במערכות ביומטריות כגון זיהוי טביעת אצבע ולאחר מכן זיהוי קשתית העין אך אלו אמצעים הדורשים את שיתוף הפעולה וידיעתו של המזדהה
הצורך במערכות זיהוי פנים נולד בעקבות הצורך לזיהוי ביומטרי ללא ידיעת האדם המזוהה על ידי רשויות אכיפת החוק ברחבי העולם.
בהמשך הדרך הפכו אמצעי זיהוי הפנים לאמצעי זיהוי ביומטרי להמונים שלא מצריך את תשומת לב המזוהה אלא מבצע את הזיהוי והגילוי בדרך אגב ולעיתים ללא ידיעת המצולם.
כיצד עובדת מערכת זיהוי פנים:
מערכות לזיהוי תווי פנים הינן בדרך כלל אפליקציות מבוססות מחשב אשר מסוגלות לזהות ולאמת את זהותו של אדם באופן אוטונומי על בסיס תמונה של אותו אדם שהוזנה מראש למערכת.
לאחר הזנת תמונה למערכת והרכשת (בדרך כלל מבוצע באמצעות לקיחת SNAP SHOT מזרימת וידאו במצלמת CCTV באיכות וידאו גבוהה) התמונות של האנשים שברצוננו להשוות ולזהות, ישנן מספר שיטות לגילוי וזיהוי המטרה.
רוב האפליקציות של מערכות זיהוי הפנים משתמשות בטכנולוגיות המשוות את תכונות תווי הפנים שהורכשו ע"י המערכת לאלה הנמצאות במאגר (והוזנו לשם כאמור מראש).
מערכות לגילוי וזיהוי תווי פנים משתמשות במגוון רחב מאד של אלגוריתמים ושיטות זיהוי:
זיהוי תווי פנים דו-ממדי – באלגוריתמים מהסוג הזה תבוצע אלימינציה של תכונות שאינן משתתפות בתהליך הזיהוי. האלגוריתם ינסה לבדוק את הגודל והמיקום היחסי (בפנים של האדם הנבדק) של העיניים, או את המרחק בין האוזניים או שילוב בין כמה מדידות.
מדידות אלה יושוו לאחר מכן כDATA ולא כתמונות למדידות שבוצעו מראש על מאגר הנתונים הקיים וכך יבוצע הזיהוי או שלילת הזיהוי.
ניתוח טקסטורת העור – שיטה זו הבודקת ומשווה את מרקם העור הינה שיטה שמצורפת לבדיקה קיימת כאמצעי מסייע בדרך כלל ולא מבוצעת לצרכי זיהוי לבדה.
למעשה טכנולוגיה זו הינה "מגביר" יכולות אשר מסייעת לטכניקות אחרות להשיג תוצאות טובות ומדויקות יותר
זיהוי תווי פנים תלת-ממדי – באלגוריתמים מהסוג הזה משתמשים בכמה חיישנים תלת ממדיים על מנת לבצע את הרכשת המטרה ולאסוף נתונים כגון גודל הפנים, גודלן של העיניים ושל איברים אחרים ואז כמו בשיטות אחרות להשוות את המדידות לאלו שבוצעו על תמונות המאגר. טכניקה זו הינה חדשה יחסית ומוכח שמשיגה רמת דיוק גבוהה יותר משיטות אחרות דו ממדיות.
מוצרים העושים שימוש בזיהוי פנים נמצאים כמעט בכל מקום בעולם האבטחה החל מזיהוי המונים בשדה תעופה, עבור בזיהוי מבוקשים בין קהל רב וכלה בשימושים של בקרת כניסה סטנדרטית המחליפה את בקרת הכניסה המסורתית (מבוססת RFID).
