הפנים האנושיות הן מלאכת מחשבת יוצאת דופן. המגוון המדהים של תווי פנים מסייע לאנשים לזהות זה את זה והוא קריטי להיווצרותן של חברות מורכבות. אנשים מעבירים הרבה משעות הערות שלהם בקריאת פרצופים, ומחפשים בהם סימנים למשיכה, עוינות, אמון או הונאה. הם גם מעבירים הרבה זמן בהעמדת פנים.
עם בוא המאה ה-21, הטכנולוגיה סוגרת במהירות פערים מול היכולת האנושית לקרוא פרצופים. בהשוואה להישגים הטכנולוגיים הגדולים כמו תעופה או האינטרנט, התפתחות זו נראית אולי שולית אך עם זאת, היכולת לצלם, לשמור ולנתח תמונות של פרצופים בקלות, במהירות ובקנה מידה גדול, מבטיחה כי כבר בעתיד הקרוב התחום יביא לשינוי משמעותי במושגים כמו פרטיות, הוגנות ואמון.
אחד ההבדלים הגדולים בין זיהוי פרצופים למידע ביומטרי אחר, לדוגמה טביעות אצבעות, הוא שביכולתו לעבוד מרחוק. כל אחד עם מכשיר טלפון יכול לצלם תמונה שתעבור לתוכנה של זיהוי פנים. אפליקציה רוסית בשם פיינד פייס משווה בין תצלומים של אנשים זרים לתמונות ברשת החברתית VK, ויכולה לאתר אנשים ברמת דיוק של למעלה מ- 70%. מאגר תמונות הפנים של פייסבוק אולי אינו יכול להיות מנוצל על ידי גורמים זרים, אבל הרשת החברתית הענקית יכולה, למשל, לאתר תמונה של מבקרים באולם תצוגה של מכוניות ולאחר מכן להשתמש בתוכנה של זיהוי פנים כדי להציג להם מודעות לרכישת מכוניות.
אפילו אם חברות פרטיות אינן יכולות לקשר בין תמונות של אנשים לבין זהותם, המדינה דווקא תוכל לעשות זאת, במקרים רבים. ממשלת סין שומרת רישום של הפנים של אזרחיה; תמונות של כמחצית מהאוכלוסייה הבוגרת בארצות הברית שמורות במאגרי מידע של־FBI יש גישה אליהם. לסוכנויות אכיפת החוק יש כיום נשק רב עוצמה שבאמצעותו הן יכולות לאתר פושעים, אבל המחיר הפוטנציאלי הוא פגיעה בפרטיות האזרחים. גם צורות אחרות, בוטות פחות של אפליה, יכולות להפוך נפוצות. כבר כיום מעסיקים יכולים לפעול בהתאם לדעות הקדומות שלהם ולמנוע מאנשים לקבל עבודה. זיהוי פנים יכול להפוך נטיות מסוג זה לשגרה, ולאפשר לחברות לסנן את המועמדים לפי מוצא אתני ולפי סימנים המעידים על רמת אינטליגנציה, העדפה מינית וכד'.
היכולות שנגזרות מטכנולוגייה זו עלולות להיות מטרידות, אבל חשוב לציין את השימושים המועילים שלה. טכנולוגיית זיהוי הפנים שינתה את עולמנו בכל הנוגע לפלילים. זיהוי פושעים נמלטים, בעלי פוטנציאל לביצוע פעולות טרור בנמלי תעופה וסיוע לאכיפה במרחב הציבורי. בנוסף על כך נעשה שימוש למטרות רפואיות. ישנה פלטפורמה שמאפשרת לגנטיקאים לזהות בתווי הפנים של מטופלים סימנים לתסמונות נדירות. לרופאים המצוידים רק בזוג עיניים, קשה לאבחן מחלות מסוימותת והמערכת מסייעת להם בכך. באמצעותה, ניתנת לבתי חולים גם האפשרות להצליב בין פניו של חולה לתרופות ולטיפולים שהוא צריך לקבל כדי למנוע טיפול שגוי.
